שֶׁמֵּהַחַיִּים הָאֵלֶּה יֵצֵא לִי סֵפֶר / מֵהַכִּעוּר תָּבוֹא נֶחָמָה, כְּרוּכָה וּמְעֻצֶּבֶת / וּבַיּוֹמְיוֹם יִהְיֶה אֵיזֶשֶׁהוּ קֹדֶשׁ / לוֹמַר הוֹצֵאתִי אַהֲבָה מֵעַצְמִי / לַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים, הָרְגִילִים / לְרֵיחַ עָשן שֶׁל סִיגַרְיוֹת, / לְנִמְלוּלִים שֶׁל רַגְלַיִם נִרְדָּמוֹת בִּישִׁיבָה מִזְרָחִית / בַּמִּלְחָמָה אֶל מוּל מַחְשָׁבוֹת מְעִיקוֹת, כְּמוֹ נְיַר זְכוּכִית // וְכָךְ אֲנִי בּוֹחֶרֶת / בַּמִּלִּים לְהִתְכַּסּוֹת בָּהֶן / בַּשָּׂפָה לְהִתְעַטֵּף בָּהּ / בְּקִירוֹת הַבַּיִת הַזֶּה / שֶׁהוּא אֲנִי / לֶאֱחֹז בּוֹ.
רוֹצָה שֶׁמֵּהַכֹּל
יֵצֵא לִי שִׁיר
.jpg)
צילום: מאי כהן
סוניה ביידר, מְשׁוֹרֶרֶת
משוררת ירושלמית,
כותבת שירה נשית, וידויית, חשופה ואותנטית.
בוחרת בשפה להתעטף בה ובמילים להתכסות בהן.
בוגרת מסלול השירה השנתי של הליקון וסדנת ספר ראשון של משיב הרוח וחברה בקבוצת ב' סופית.
ספרי הראשון, על מפתן הלסת, יצא בדצמבר 2024 בסדרת חוט הכסף בהוצאת משיב הרוח ובתמיכת קרן רבינוביץ' וקרן בני להמן.